22 וְכִ֤י תֹֽאמְרִי֙ בִּלְבָבֵ֔ךְ מַדּ֖וּעַ קְרָאֻ֣נִי אֵ֑לֶּה בְּרֹ֧ב עֲוֺנֵ֛ךְ נִגְל֥וּ שׁוּלַ֖יִךְ נֶחְמְס֥וּ עֲקֵבָֽיִךְ׃
22 שׁוּלָיִךְ. שִׁפּוּלֵי הַבְּגָדִים, טִי״שׁ אוֹרְלָ״שׁ בְּלַעַ״ז; כְּשֶׁמַּפְשִׁיטִין אֶת הָאִשָּׁה דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן, מְהַפְּכִין חֲלוּקָהּ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה:
23 נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ. נִגְזְרוּ דְּרָכַיִךְ. נֶחְמְסוּ כְּמוֹ ״וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ״ איכה ב:ו:
